זה שהוא מורה ומדריך מדהים ויעיל מעודד ומקדם זה נדיר.
וזה שהוא עושה הכול בנועם ובאהבה ובפרגון, זה נדיר מאוד.
אז בשבת האחרונה הוא פתח תערוכה של כ 45 עבודות פיסול של תלמידיו מכרמיאל , מחיפה ומהקריות. בטקס הפתיחה הקריא "פוסט" שלו שקרא לו "קיצור תולדות האמנות" שמצא חן בעיני ואני מביא אותו כלשונו:
קיצור תולדות האמנות
חברתו הטובה ביותר של האדם , היא אמנות . מה מוצאה ?
ומדוע קשרה את גורלה עם האדם – איש אינו יודע . אך היא זוכרת את פגישתם הראשונה כשביקשה לאמצה .
"אני אעשה אותך מאושר" – אמרה אמנות , והוא צחק . "אני אעשה אותך מפורסם ועשיר"- אמרה. והוא הפנה את גבו השרירי: "אני אדאג לעצמי". ענה, ויצא לצוד.
מאז עברו הרבה תקופות: אבן, ברזל, ברונזה, ויחסו של האדם אליה אט-אט הפשיר.
היו עליות ומורדות , בחייה של אמנות : הכנסייה רדפה אותה, והאדם צפה מהצד.
העלוה על מוקד – והיא שרדה .
כלאו אותה במרתפים – והיא ברחה .
ואז (!) היא פגשה את רנה (!) – עם שם משפחה מוזר משהו – סאנס.
רנה – סאנס קראו לו . זאת הייתה אהבה אמיתית: הוא הכניס אותה לבתי אצולה ,והיא העניקה לו תואר – אמן.
הכנסייה סוף-סוף אימצה אותה . והיא בתמורה העניקה לה פאר והדר .
דונאטלו בא והלך , וכך גם רפאל, וורוקיו הזקן.
מיכלאנג'לו הרגזן וּלאונארדו התחרו על ליבה . " היום…" – צחקה אמנות – "היום צבי הנינג'ה נקראים על שמם " .
הרומן עם רנה-סאנס היה ארוך. כ 300 שנה. וכשהגיע בר המחוספס – היא עזבה אותו סופית .
בר-רוק הגיע בסערה, עם סגנון חדש , מפותל, חסר מעצורים וסימטריה. ואיתו ברניני, בורומיני, באך , ואחינועם ניני.
השנים חלפו. אחרי בארוק בא רוקוקו ואחרים .
היום אמנות מתבוננת סביבה ולא מוצאת את עצמה .
היא הכירה פעם את ויטראז'. היום יש אסמבלאז', וגם קולאז', וגם מונטאז', ומסאז' וקומופלאז'.
האדם שהיא הכירה לפני דורות הפך לאנושות , שמעניקה עכשיו לעצמה תארים .
כולם היום אמנים.
כווולם אנשי רוח וסופרים.
אחת התכונות של אמנות, היא יכולתה להביא להרמוניה וסדר, בתוהו ובוהו, ולצקת משמעות והשפעה במקום שבו אלה חסרים .
ותפקידו של האמן – לא לפענח את חידת קיומה של האמנות אלא לגלות –מהי אותה חידה.
אני מזמין גם אתכם לגלות את החידה הזאת
נכתב על ידי סולומון לבייב
