שימור ושיקום יצירות אמנות

ונוס וקופידון של רובנס: הסודות שנחשפו בסטודיו לשימור בספרד

מוזיאון תיסן-בורנמיסה במדריד, מציג תערוכה מיוחדת המוקדשת לפרויקט מחקר ושיקום מרתק של היצירה "ונוס וקופידון" מאת רב-האמן פיטר פאול רובנס.

הפרויקט הזה לקח שנה וחצי! ובמהלכו הצליחו המשמרים להסיר שכבות וארניש ישן שהצהיב מאוד,  ועל ידי כך להחזיר לציור את האיזון הצבעוני שלו, במהלך המחקר המקדים נחשפו פרטים מרתקים על שיטות העבודה של האמן הדגול.

להלן הגילויים והשינויים המרכזיים שעברו על היצירה ומסגרתה:

תהליך השיקום והשימור של היצירה:

  • תיקון נזקי הזמן: למרות שמצב שכבת הצבע הכללי היה סביר, היו בה חוסרי צבע קטנים שתוקנו  בעבר ועתה אחרי הסרת הווארניש הצהוב, היה צורך לתקן את הגוונים לפי הצבע המקורי של פיטר רובנס.  סדקים קלים (קרקלור) אך עם התרוממות צבע בקצוות הסדקים, חוזקו (למעשה הודבקו חזרה לצבע היסוד) על ידי המשמרים כדי להבטיח את שרידות  הציור לעתיד.
  • פרידה מהגוון הצהוב: הלכה המקורית שהתיישנה והעניקה לציור גוון צהבהב שפגע בצבעוניות המקורית (במיוחד באזורים הבהירים). הסרתה החזירה לציור את הצבעוניות המקורית והחיה והאופיינית של רובנס.

סודות מחדר הרנטגן והאינפרה-אדום

הבדיקות הטכנולוגיות המתקדמות העניקו הצצה נדירה לתהליך המחשבה והיצירה של רובנס:

  • מחווה לטיציאן: צילום האינפרה-אדום גילה רישום הכנה נקי ומדויק מאוד. מתברר כי הציור הוא למעשה העתק של יצירה מאת טיציאן; עובדה זו מסבירה מדוע רובנס עבד עם תוכנית ברורה ועיצוב מוגדר מראש, ללא שינויים משמעותיים ברישום הראשוני.
  • התחרטויות של הרגע האחרון (פנטימנטו): למרות הרישום המדויק, רובנס שינה מעט את דעתו במהלך הציור. בצילומים התגלה כי במקור, מבטה של ונוס בהשתקפות המראה הופנה ישירות אל הצופה, אך בגרסה הסופית היא מביטה שמאלה. גם מיקום רגליו של קופידון השתנה מעט בין הרישום לתוצאה הסופית.
  • טכניקת האור והצל: צילום הרנטגן חשף כי רובנס השתמש בשכבות צבע עבות ובולטות (אימפסטו) עבור הדמויות, בעוד שהרקע נותר כמעט לא גמור. בנוסף, הוא מרח שכבת יסוד מבהירה (מבוססת עופרת לבנה) רק מתחת לוונוס וקופידון, ככל הנראה כדי להעניק לעורם נפח וזוהר מיוחדים מול הרקע הכהה.

גם המסגרת זכתה למהפך

  • מסגרת מתקופה אחרת: אמנם המסגרת המקיפה את הציור היא מסגרת צרפתית מעץ מגולף בסגנון רג'נס (Régence), והיא נוצרה בתקופה מאוחרת יותר מהציור עצמו.
  • עבודת שחזור עדינה: המשמרים ניקו לכלוך שהצטבר על המסגרת מבלי לפגוע בציפוי הזהב ובמרקם הייחודי שלה. סדקים ושברים תוקנו בעזרת דבקים מיוחדים , אזורים חסרים הושלמו בגבס ובשרף , והצבעוניות חודשה בטכניקות הפיכות (צבעי מים וטמפרה) המוגנות בשכבת לקה אקרילית.