היום זכיתי לחוויה שנדיר למצוא בחללי תצוגה: "הדרכת אמן" עם גיל גורן בתערוכה שלו "הראית איזה יופי" במוזיאון הרמן שטרוק בחיפה. התערוכה הזו, באוצרותה המצוינת של שירלי משולם, היא לא רק תצוגת אמנות; היא דיאלוג בין-דורי, פוליטי וחינוכי שמתרחש בדיוק מאה שנה אחרי ששטרוק קבע את ביתו בשכונת הדר.
המפגש בין הקלאסי לפופ-ארט
הייחודיות של התערוכה טמונה ב"שיחה" שגורן מנהל עם הרמן שטרוק, אמן ההדפס הקלאסי. מצד אחד, הדיוקנאות המופלאים של שטרוק – הרצל, ביאליק ואיינשטיין. מהצד השני, השפה החזותית של גיל גורן: צבעונית, עזה, מושפעת מעולם הפרסום והפופ-ארט, אך טעונה במסרים עמוקים. גורן לא רק מציג לצד שטרוק, הוא מפרק ומרכיב מחדש את המיתוסים שלנו.
יצירות שנוגעות בלב החוויה הישראלית
אחת היצירות המרגשות היא דיוקן הרצל עם הדרדר הסגול. גורן יצר אותו ב-2025 כהומאז' לדיוקן המפורסם של שטרוק מ-1907. הדרדר,
צמח ארץ-ישראלי עמיד וקוצני, מסמל את חוסנו של המנהיג אל מול המכשולים ואת היכולת להשתרש באדמה גם בתנאים קשים.
עבודה מרתקת נוספת היא דיוקן מנחם אוסישקין, המורכב מארבעה חלקים על לוח שבור. הרקע כולל את תוואי מפת ארץ ישראל ההיסטורית, כולל עבר
חוויה רב-תחומית
התערוכה היא פאזל של מדיות: מיצב וידאו המשתמש בבינה מלאכותית ליצירת מפגש דמיוני בין גורן לשטרוק, צילומים, שירה, מוזיקה ואפילו אלבום בולים שעוצב במיוחד.
גורן מעיד על עצמו: "אני עוד מאמין בארץ הזאת… הציונות שלי היא ציונות אישית וביקורתית, המשלבת אהבת אמת עם אחריות כואבת".
התערוכה מצליחה להיות דידקטית ונגישה בלי להיות פשטנית. היא מזמינה את הצופה לא רק להסתכל, אלא להרגיש את הזיכרון הקולקטיבי שלנו נבנה מחדש.
שורה תחתונה: אל תחמיצו. זו הזדמנות לראות איך עבר והווה מתקשרים ומתחברים לכדי יופי חדש ומנחם.
– תזכורת לשאיפה של אוסישקין שלא התממשה במלואה. הפירוק והשבר בעבודה מהדהדים את התחושות של כולנו בשנים האחרונות.